Open Site Navigation
אילוסטרציה של תעודת זהות וטפסים
אילוסטרציה של אישה טרנסית על רקע ורוד

איך אני מסביר.ה את עצמי?

איך אני שומר.ת על הצרכים והגבולות שלי בהקשר הטרנסי - כשהדמות המטפלת שואלת שאלות, לא יודע.ת איך לפנות.

הגבולות של כל אחת מאתנו שונים. שאלות שיגרמו למישהי אחת להרגיש לא בנוח לא יפריעו למישהי אחרת. חלקנו מוכנות להיות בעמדה מסבירה ומשתפת מתוך רצון שיכירו אותנו יותר טוב ושילמדו איך לעבוד איתנו, אך חלקנו לא פתוחות לשיתוף הזה ומעדיפות פגישה עניינית יותר - כל הגישות הן בסדר וחשוב לבדוק עם עצמך מה הכי מתאים לך.
גם במהלך הבדיקה, זכותך המלאה לעצור בכל שלב. להעיר, לשאול. אם משהו לא נעים, כואב או מלחיץ - רצוי לבקש לעצור רגע ולראות איך ממשיכות.


מבחינת מילים ומושגים - יש לנו דרכים שונות לתאר את הגוף שלנו, במיוחד כשיש רגישות סביב איברי המין. באפשרותך לבקש להשתמש במילה אחרת שתהיה נוחה לך יותר!

איך ניגשות לומר את הדברים האלה?


אפשר לצאת מנקודת הנחה שנותני שירות רפואי באו לתת שירות רפואי. סביר להניח שהם אינם נגדנו, והם רוצים לתת לנו שירות טוב. יכול להיות שהם בעצמם מתוחים ולא בטוחים כיצד לעשות את הסיטואציה לנעימה ביותר עבורנו - ואם נוכל לתקשר באופן רגוע וברור את הצרכים שלנו אז עבורם יהיה יותר קל להיענות להם.

לצד זאת, כדאי לזכור שלפעמים האדם שמולנו לא רואה את הפגיעה שנעשתה. מותר לכעוס כאשר משהו לא קורה כראוי ובאופן רגיש, ומותר לפנות לגורם אחראי ולהתלונן.

אנחנו לא צריכות לקבל ולהכיל פגיעות בנו. בסופו של דבר, כדי שנקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר, כדאי שנפריד בין מי שנגדנו לבין מי שמבולבל או לא יודע מספיק.


לפעמים הרופאים לא יודעים - לא מכירים טרנסיםות ומבולבלים בעצמם. לגיטימי לבקש מהם ללמוד ולגיטימי להיות מקור או צינור המידע, להפנות למקורות מתאימים. אם נותני השירות פועלים מתוך בלבול או חוסר ידע, אפשר להפנות - הדבר עשוי להיענות בברכה!

כמה משפטים אפשריים לשמירה על הצרכים והגבולות שלך:

  1. "היי, אני יודעת שכתוב לך זכר במחשב אבל אני אשה טרנסית ואני מבקשת שתפני אלי בלשון נקבה בהתאם"

  2. "הבדיקה הזאת רגישה מבחינתי, אשמח להבין במה היא כרוכה ואיך אפשר לעשות את זה נוח"

  3. "זו שאלה קצת אישית, את.ה יכולה להסביר לי איך היא רלוונטית לעניין הרפואי שבשבילו הגעתי?"

  4. "זו שאלה קצת אישית, אם זה לא רלוונטי לנושא הפגישה שלנו אני מעדיפה לא לענות"

איך מתכונניםות לפגישה רפואית?

המסמכים הנדרשים לפגישה, הכנה אישית, איך לוודא שנצא מהפגישה עם מה שרצינו

קודם כל, כדאי לוודא שיש לך את כל המסמכים הנדרשים:

  1. תעודה מזהה (ת"ז, דרכון או רישיון)

  2. כרטיס קופ"ח

  3. תוצאות בדיקות ושאר מסמכים רפואיים רלוונטיים

  4. אישורים

​​​​

במקרה של מרפאה חיצונית לקופה, יש צורך גם במסמך התחייבות מהקופה (טופס 17). טופס 17 הוא כמו צ'ק שבו הקופה מתחייבת להעביר כסף למרפאה עבור הטיפול. אם לא הצלחת להנפיק את הטופס בזמן, ברוב המרפאות יסכימו לקחת פקדון דרך פרטי אשראי, כאשר ניתנת תקופת זמן קצרה (מספר ימים, שבוע) להשיג טופס 17 בדיעבד שיכסה את העלות.

לפני פגישה עם הפניה מרופא כלשהו או פגישת מעקב, יש לוודא שעשית את כל הבדיקות הנדרשות כפי שהופיעו בסיכום הפגישה האחרונה או בהפניה עצמה. אם אינך בטוח.ה, עליך לחייג למרפאה ולוודא ששום דבר לא התפספס (מספר הטלפון של המרפאה צריך להיות רשום על המסמך של זימון התור).

כדאי לארגן את המסמכים באופן מסודר: תיקייה או קלסר יסייעו בדפדוף בין המסמכים גם בזמן הפגישה כדי למצוא ולמסור אותם במידת הצורך.

מבחינה אישית, כדאי לחשוב מראש: עם מה חשוב לך לצאת מהפגישה הזו , איזה מידע חשוב לך לקבל, מה את.ה צריכ.ה לשאול את הרופא.ה? כדאי לרשום את הדברים לעצמך, כי בזמן הפגישה אפשר להתבלבל מכל המידע או פשוט לשכוח חלק מהשאלות.

לאף אחת מאתנו לא פשוט במפגש מול גורם רפואי ולפעמים יש צורך בליווי, מישהי שתוכל להצטרף לחדר ההמתנה או לפגישה עצמה עם הרופא.ה - שם היא תוכל לסייע לך גם לזכור את השאלות והנושאים שחשוב להתיחס אליהם. כדאי לדבר איתה מראש ולעבור איתה על הנושאים. האפשרות הזו מעוגנת בחוק - לכל פגישה עם כל רופא.ה, כולל בריאות הנפש.

 

אילוסטרציה של מחשב וספרים
אילסוטרציה של רופא.ה

איך אפשר להתמצא ולמצוא מידע אמין באופן עצמאי?

איך להבחין בין מקורות מידע, עד כמה לסמוך על כל מקור, איך להגיע למקורות מידע שונים.

חשוב להבחין בין מקורות ולהבין את היתרונות והחסרונות של כל מקור מידע :
בסופו של דבר, חיפוש עצמאי של מידע רפואי יכול להיות דבר מעצים ומשחרר וגם דבר מסובך ומתסכל. מקורות המידע הם רבים, ובכל סוג של מידע יש יתרונות וחסרונות.

  1. קח.י בחשבון מי מפרסם את המידע ומה האינטרס שלו. לדוגמה, מנתח שמפרסם את התוצאות הכי טובות של הניתוחים שלו לא בהכרח משקר אבל כן כדאי לבדוק עוד טיפולים, עוד מקומות טיפולים, ולהבין את התמונה המלאה כדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר.

  2. יש להכיר בכך שלרופא יש יותר מידע מחקרי ולעתים גם תמונה רחבה של הרבה מטופלים מעבר לידע הנקודתי. מצד שני, לא בהכרח יש לו תמונה מלאה של החוויה האישית שלנו.

  3. לפעמים יש דברים בקהילה שהרופאים עדיין לא יודעים, מידע שעוד לא הגיע אליהם או דברים שעדיין לא נחקרו - ולכן יש גם חשיבות לידע שיש אצלנו בקהילה ולשיתוף שלו. מצד שני, אין לנו את הכלים המחקריים והמקצועיים החשובים, ולכן כדאי לזכור שגם הידע הקהילתי הוא מוגבל ומציג נקודת מבט אחת על המציאות - של הניסיון האישי.

  4. ​​​​​​

בסופו של דבר, מתוך שאיפה לתמונה מלאה ורחבה, ההמלצה היא לאסוף מידע ממספר רב של מקורות ומכמה סוגים שונים - גם ידע מחקרי או ממוסד וגם ידע קהילתי ואישי של מי שהיו כבר במקום דומה לשלך.

  • כדאי לדעת שרוב המידע הרפואי המחקרי הוא באנגלית.

כמה מקומות מומלצים להתחיל מהם:

  1. קווים מנחים מקצועיים כמו של החברה האנדוקרינית

  2. wpath - ההתאגדות המקצועית העולמית לרפואת טרנסג'נדרים

  3. לבריאותה - רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך

  4. בריאוטרנס - פורום איכילוב לרפואת טרנס

  5. מאגר המידע באתר מעברים - ארגון למען הקהילה הטרנסית

  6. מדריכים באתר של איגי

  7. אתר המידע לטרנסג'נדרים (MTF)

  8. תיעודי תהליכים לשינוי מגדרי ביוטיוב

איך לוודא שהבנתי מה נאמר ומה צריך?

רופא המשפחה לא תמיד יודע הכל, גם כאשר מדובר בסוגיות רפואיות ולעתים תכופות יותר כשמדובר בסוגיות שקשורות לרפואה טרנסית. אם אנחנו יודעות להפנות למקורות מידע זה מעולה וחשוב, אבל גם אם לא - זו בכל מקרה אחריות שלו לבדוק את הנושא ולוודא שאת.ה מקבל.ת את הטיפול הרפואי הטוב ביותר שזמין עבורך. למרבה הצער, לפעמים יהיו רופאים שיסירו מעצמם אחריות ויגידו שזה לא עליהם, ונאלץ לעבור לרופא אחר.

בתור קהילה מוחלשת שצריכה לא פעם לדאוג לעצמה ללא מענים מתאימים, עשויים להיות מקרים בהם רוב המידע יהיה אצלנו. בפשטות, לפעמים חברות קהילה יודעות יותר. בהחלט לגיטימי ללמוד ולקרוא על טיפול שאת.ה רוצה, כדי לשאול אחר-כך שאלות יותר חכמות ולדעת למה לצפות. חשוב להבין מה קורה במהלך הטיפול, כדי ושתרגיש.י שאת.ה בשליטה ויכול.ה לקבל את ההחלטות הנכונות בשביל עצמך - מה שמעוגן בחוק זכויות החולה בנוגע להסכמה מדעת ומחייב גם את הגורם המטפל. יש להסביר על תופעות לוואי, על השלכות שונות של הטיפול, ולוודא שאת.ה מבינ.ה את הדברים ואכן יכול.ה להסכים מדעת.

בסוף הפגישה ועם מתן סיכום הביקור - חשוב לקחת רגע לקרוא ולעבור עליו, לוודא שאת.ה מבינ.ה מה כתוב שם ושברור לך מה הצעדים הבאים להמשך הטיפול: האם יש בדיקות שאת צריכה לעשות, פגישות מעקב לקבוע, מרשים ותרופות וכו'.


כמו כן, כדאי לוודא למי עוד אפשר לפנות במקרה של שאלות נוספות או שינוי במצב שדורש ייעוץ. לגיטימי לבקש פרטי קשר, ורוב הרופאים יספקו כתובת מייל.
לפעמים אנחנו לחוצות מפגישות רפואיות, מה שמקשה עלינו לזכור את כל מה שנאמר. גם בהקשר של קבלת מידע, נוכחות של מישהי נוספת יכולה להגביר את תחושת הבטחון שלנו כדי שנקבל את כל המידע שאנחנו צריכות והיא בעצמה יכולה לסייע.

הסברה עצמית ושמירה על זכויות רפואיות לקהילה הטרנסג'נדרית