|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האופן שבו אדם תופס את עצמו כמשתייך למין זכר או למין נקבה. הזהות המינית מבוססת על החוויה האישית של האדם, ואינה בהכרח קשורה לזהותו המגדרית או למינם של הפרטנרים שלו. בדרך כלל, הזהות המינית מעוצבת באופן סופי בין הגילאים 3-5.
לכל בני האדם נטיה מינית כלשהי. הנטיה המינית של אדם מסויים מגדירה מהו מינו של מושא המשיכה המינית והרגשית העיקרית של אותו אדם. לדוגמה, הטרוסקסואלים הם אנשים הנמשכים מבחינה מינית ורגשית בעיקר לבני המין השני.
הנטיה המינית נחלקת לשלושה סוגים עיקריים: הטרוסקסואליות, הומוסקסואליות וביסקסואליות. רוב בני האדם הם הטרוסקסואלים, אך אחוז בלתי מבוטל של כ-5%-10% הינם הומוסקסואלים, ואחוז דומה הם ביסקסואלים, כלומר נמצאים איפשהו על הציר הדמיוני שבין הטרו להומו.
מי שנמשך מינית ורגשית בעיקר לבני/בנות המין השני.
גבר שעיקר המשיכה המינית והרגשית שלו היא לגברים. באנגלית גם Gay.
אישה שעיקר המשיכה המינית והרגשית שלה היא לנשים.
מי שנמשך/ת מינית ורגשית לבני שני המינים.
המשיכה אינה בהכרח זהה בעצמתה ובאופיה לשני המינים, ולכן קיימים סוגים שונים של
ביסקסואליות.
מקובל לשרטט מעין "ציר דמיוני" בין הטרוסקסואליות להומוסקסואליות, כאשר כל
מה שביניהם ייחשב כביסקסואליות (ר' גם סולם קינסי)
לכל בני האדם העדפה מינית כלשהי. מושג זה כולל את מגוון ההתנהגויות המיניות המועדפות על-ידי אדם מסויים, ולא רק נטיה מינית כזו או אחרת.
מערכת החוקים שקבעה החברה, כדי להורות לנו כיצד אנו אמורים להתנהג על-פי המין שלנו. תפקידי המגדר נקבעים על-ידי התרבות, וחלים על האדם מרגע לידתו.
קיימות שתי מערכות נפרדות של תפקידי מגדר, האחת עבור נשים והשניה עבור גברים. לדוגמה, בתרבות המערבית, אישה "אמורה" להיות מטופחת, ואילו גבר "אמור" ללבוש מכנסיים ולא חצאית.
האופן שבו אדם תופס את עצמו כאישה או כגבר. כלומר, מידת ההתאמה בין החוויה הפנימית של האדם לבין תפקידי המגדר החברתיים-תרבותיים שהצמידה לו החברה, בדרך כלל על-פי מינו בפועל.
אדם, שזהותו המגדרית אינה תואמת את זו שיוחסה לו בעת לידתו ושבה גדל.
טרנסג'נדריוּת הינה תפיסה, לפיה גבריוּת ונשיוּת אינן האפשרויות היחידות לזהות מגדר.
על-פי התפיסה הטרנסג'נדרית, גבר ואישה אינן שתי זהויות נבדלות המוציאות זו את זו, אלא
קיים רצף ועירוב ביניהן.
אדם, אשר זהות המגדר
שלו אינה תואמת את ציפיות החברה, ובעיקר את הציפייה לפיה איבר המין קובע
את הזהות המגדרית. אצל חלק מהטרנסג'נדרים, זהותם המגדרית מערבת אלמנטים מגדריים
נשיים או גבריים; אצל אחרים, הזהות המגדרית היא נזילה ומשתנה; אחרים שוללים כל
הזדהות מגדרית, או מאמצים זהות מגדרית שלישית – לא גברית ולא נשית (ר'
ג'נדרקוויר).
אדם, ש זהותו המגדרית עומדת בסתירה לזו שיוחסה לו בעת לידתו, ושבה גדל.
חוסר ההלימה בין תחושת זהות ה"אני" לבין הצורך להציג זהות הנחווית כמזוייפת עלול לגרום למצוקה כה קשה, עד שאנשים טרנסקסואלים רבים מחליטים בשלב כלשהו בחייהם שאינם יכולים במצבם, ועוברים לחיות באופן קבוע בזהות התואמת את רגשותיהם. אנשים אלה, עוברים בדרך כלל טיפולים רפואיים שונים, כירורגיים וקוסמטיים, כדי להקנות לגופם מאפיינים המזוהים עם המגדר המועדף עליהם, וכך להתאים את הדימוי העצמי שלהם לתחושת הזהות המגדרית האמיתית שלהם.
אדם, שזהותו מבטאת נתק מתפיסות מקובלות של גבריות או נשיות. ג'נדרקווירים יכולים לבטא זהות המערבת אלמנטים גבריים ונשיים, או השוללת כלל את הצורך בזהות מגדרית. יש גם ג'נדרקווירים המגדירים עצמם כבני מגדר שלישי, לא גבר ולא אישה.
אדם, המרגיש צורך להתלבש מדי פעם בבגדי בני המגדר השני. לרוב מדובר בגברים המתלבשים כנשים, אם כי יש גם נשים רבות הנהנות להתלבש כגברים מעת לעת. אף על פי שהקרוס-דרסר מבקש להתנסות בתחושת השייכות למגדר השני, תחושה שמקנים לו הבגדים שהוא לובש, רצון זה מוגבל למעשה ההתלבשות, וקרוס-דרסרים אינם מעוניינים לשנות את מינם.
בעבר היה נהוג להשתמש בכינוי "טרנסווסטיט", אך המונח נזנח בשנים האחרונות והוחלף ב"קרוס-דרסר".
דראג היא סוגה של אמנות-במה, שבה האמנים מופיעים לפני הקהל כשהם מחופשים כבני המגדר השני. הופעת הדראג היא בדרך כלל מוחצנת, מוגזמת ומתריסה, והאמן אינו מנסה כלל להסתיר את עובדת ההתחפשות למגדר השני.
בדומה לאמני דראג, מגלמי נשים / מגלמות גברים הם אנשים המופיעים על במה בתפקיד בני המגדר השני, אך ביסוד הופעתם הרצון לחקות את בן המגדר השני חיקוי אמין ומושלם ככל האפשר. בישראל נוהגים לעיתים להתייחס גם למגלמי נשים / מגלמות גברים כמלכי ומלכות דראג.
תופעה הכוללת פחד, רתיעה וסלידה מהומוסקסואלים. תופעה זו מתבטאת בעוינות גלויה או סמויה כלפי הומוסקסואלים, לעיתים
עד כדי מעשי אלימות.
הומופוביה הוא המונח הנפוץ ביותר, אך כאשר התופעה מתייחסת ספציפית
לגורמים אחרים בקהילה הלהט"בית,
היא תיקרא לֶסְבּוֹפוביה, בִּיפוביה, טרנסופוביה או להט"בופוביה.
היות שהומוסקסואלים מתחנכים בחברה רוויית הומופוביה, הם נוטים להפנים עמדות שליליות כלפי עצמם. היחס השלילי הזה, של הומואים כלפי עצמם, נקרא הומופוביה מופנמת.
ראשי תיבות של לסבית/הומו/טרנסג'נדר/ביסקסואל.
המונח המקובל הכולל את ציבור ההומוסקסואלים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרים.
מונח כללי, המשמש בהקשרים שונים לתיאור שלבים שונים בגיבוש הנטיה המינית או הזהות המגדרית של אדם מסויים, או בהתמודדות עימן:
לעיתים, "יציאה מהארון" מתייחסת לכלל התהליך של גיבוש הזהות.
לדוגמה: "תהליך היציאה שלי מהארון נמשך שנים רבות"
(קרי, תהליך הגילוי, הגיבוש, והתמודדות עם הנטיה המינית / הזהות המגדרית שלי);
לעיתים, "יציאה מהארון" מתארת שלב אחד בתהליך, בדרך כלל השלב שבו האדם לומד לקבל את עצמו
ואת נטייתו המינית או זהותו המגדרית.
לדוגמה: "מרגע שהתחלתי לפגוש לסביות אחרות ולהרגיש שייכת, הרגשתי שסוף סוף יצאתי מהארון,
ואני שלמה יותר עם עצמי";
במובן השלישי, ואולי הנפוץ מכולם, משמעות המונח היא הצהרה של האדם על נטייתו המינית או זהותו המגדרית בפני
אדם אחר (למשל, בפני ההורים, או להט"ב אחר/ת).
היציאה מהארון במובן זה מתרחשת באופן חד-פעמי כלפי אדם מסויים.
בכל פעם שלהט"ב נמצאים בסיטואציה חברתית כלשהי, נשאלת השאלה האם כדאי
(או האם צריך) לספר לאדם האחר.
לכן, היציאה מהארון במובן זה מלווה את הלהט"בים לאורך כל ימי חייהם.
ברמה האישית, זהו שלב בתהליך גיבוש הזהות הלהט"בית של הפרט, שלב הכולל התגברות על הומופוביה מופנמת, וקבלת התווית "הומו", "לסבית", "ביסקסואל" או "טרנסג'נדר" כבעלת משמעות חיובית. ברמה החברתית, המונח מתקשר להתארגנות הקהילה ההומו-לסבית כקבוצה פוליטית במאבק למען עזרה הדדית, שוויון זכויות ונראות חברתית.
מונח שבמקורו (האנגלי) הוא בכינוי גנאי להומוסקסואלים. כיום, אומץ המונח כשם תואר למכלול של זהויות ותופעות חברתיות החורגות ממערכת המגדר ההטרוסקסואלית. זאת בדומה למילה "הומו", שאף היא היתה בבחינת מילת גנאי, אך אומצה על-ידי הקהילה כביטוי התנגדות לרגש הבושה שהחברה כופה על הומוסקסואלים.
הדגל המורכב מששת צבעי הקשת לא הומצא בקהילה ההומו לסבית. הקשת עצמה היתה סמל מיתי באגדות מן העת העתיקה, שנפוצו במקומות שונים בעולם. לקראת יום הגאווה בשנת 1978, החליט האמן גילברט בייקר לאמץ את קשת הצבעים כדי לסמל את מגוון פניה של הקהילה ההומו-לסבית.
סולם בן שבע דרגות: בין אפס (=הטרוסקסואל בלעדי, כלומר, אדם המקיים יחסי מין וחושק אך ורק בבני המין השני), ועד שש (=הומוסקסואל בלעדי, אדם המקיים יחסי מין וחושק אך ורק בבני מינו). הסולם מתאר את רצף המיניות האנושית, ונטבע על-ידי חוקר המיניות קינסי בראשית שנות החמישים.
עמוד הבית | אודות חושן | מרכז המידע | יצירת קשר | קחו חלק בשינוי | לינקים