סיפור אישי

הפעילות העיקרית שמציע ארגון חוש"ן לכל סוגי הקהלים היא פעילות "סיפור אישי". בפעילות זו נפגשים שניים מחברי חוש"ן, גבר ואישה המייצגים מגזרים שונים של קהילת הלהט"ב, ומספרים לקהל את סיפור חייהם האישי כלהט"בים בישראל. הסיפור כמובן מותאם לקהל היעד – תלמידי תיכון שומעים בעיקר על תקופת התיכון, חיילים שומעים על חוויות מתקופת השירות הצבאי וכן הלאה. המשותף לכל הפעילויות הוא גילוי הלב שבו מספרים המתנדבים לקהל על ההתמודדות עם גילוי הזהות המינית, הלבטים האישיים וההחלטה לצאת מהארון. חלק ניכר מהפעילות מוקדש גם לדיון בלתי-אמצעי ונטול סטריאוטיפים עם הקהל - בני נוער ומבוגרים כאחד, המאפשר לרובם בפעם הראשונה הזדמנות לשאול שאלות בנושאים שבדרך כלל נחשבים לטאבו, או לא פוליטיקלי-קורקט.

כל הדוגמאות שלפניכם לקוחות מתוך סיפורי חיים אמיתיים של מנחים ומנחות מחוש"ן:

הסיפור האישי של אדר

"חששתי מקללות, ממכות ומחרמות. חרדתי שמישהו יספר להורים והם יזרקו אותי מבית. ואכן, הקללה "הומו" לא איחרה לבוא. לפעמים מסביבי, ולפעמים מכוונת ישירות אלי..."

הסיפור האישי של סמדר

מרגע שקיבלתי את עצמי כלסבית, והרשיתי לעצמי לחיות ככזאת, הבנתי שחיי יהיו טובים בהרבה ממה שצפיתי

הסיפור האישי של חן

הלב שלי דפק פי 3 מהרגיל, הידיים הזיעו והגרון התייבש. ואז היא פשוט שאלה: "אתה הומו?", אמרתי כן

הסיפור האישי של ברק, נער הומו

כל החיים שידרו לי הוריי שלהיות הומו זה בסדר. שלגיטימי לאהוב גבר אחר, כל עוד הדבר מקורו באהבה ובאמון הדדי. אלא שהסתבר שאין בעיה להיות הומו, רק אם אתה לא הבן שלהם

הסיפור האישי של נלי, יועצת שכבת י"א

מהרגע שגדי פתח את סודו בפניי, אפשר היה לדון בעניין עצמו מבלי 'לברוח' לנושאים אחרים. לדון בכנות ובפתיחות בהיבטים שונים של חייו כמו איך לספר למשפחה? האם ליידע את הצבא?

הסיפור האישי של נופר, מורה לסבית

לפתע נשמעה שאלה רמה: "המורה, את לסבית?". בלי לחשוב פעמיים עניתי: "כן". השתררה דממה מוחלטת בכיתה, כמעט ארבעים זוגות עיניים נעוצים בי, ועכשיו גם כל הפיות כבר פעורים

הסיפור האישי של אמא של ברק, נער הומו

אחרי ארבע שנים של סבל, כאב, ורצון אדיר לחזק את המשפחה הקטנה שלנו, הוביל אותנו בננו להחלטה שלא יוכל יותר להישאר בכלוב, ועליו לצאת מהארון