תשובות לשאלות נפוצות

בעמוד זה ניתן למצוא תשובות לשאלות נפוצות, שהתעוררו בעבר בקרב צוותים של בתי ספר שהתעניינו באפשרות להזמין פעילות של חושן.

אנו מקווים שתמצאו תשובות הולמות לשאלותיכם כאן, ובכל מקרה, נשמח לענות לכל פניה ושאלה.

מה זה חושן ומהי הפעילות שאתם עורכים בבתי הספר?
לאיזה גילאים מיועד המפגש?
לכמה אנשים מיועד המפגש?
מה משך המפגש?
האם זה עולה כסף?
למה כדאי לקיים מפגש כזה?
למה לעסוק דווקא בנטיה מינית? יש נושאים אחרים לא פחות חשובים, שנוגעים ליותר תלמידים.
למה לא לטפל באופן פרטני, למה לחשוף את כולם לנושא?
למה שלא אעביר את הנושא הזה בכיתות בעצמי?
וזה לא מידבק?
נראה שזה הפך לטרנד, וצריך קצת להרגיע את הנושא ולא לעורר אותו.
ואם תהיה לכך התנגדות בצוות?
ואם ההורים לא מסכימים?

מה זה חושן, ומהי הפעילות שאתם עורכים בבתי הספר?

חושן הוא ארגון המתמחה בפעילות חינוכית בנושא של נטיה מינית וזהות מגדר. הפעילות העיקרית של חושן מתבצעת בבתי ספר, וכוללת מפגש של התלמידים (לרוב מכיתה י"א) עם אישה וגבר, שמספרים כל אחד את סיפור התמודדותו האישית עם זהותו ונטייתו המינית. לאחר הסיפורים, ניתנת לתלמידים הזדמנות לשאול שאלות ומתנהל דיון פתוח על הנושא.

לאיזה גילאים מיועד המפגש?

בבתי ספר: תלמידים בכיתות ט'-י"ב. הסיפורים והמנחים מותאמים לגיל היעד.

המפגש מתאים גם לקהלים מבוגרים יותר. כמו כן, חושן מציע מגוון רחב של פעילויות נוספות לקשת רחבה של קהלים וגילאים.

לכמה אנשים מיועד המפגש?

20-40 תלמידים. אפשר, כמובן, לקיים מפגשים למספר קבוצות במקביל.

מה משך המפגש?

שעה וחצי, ללא הפסקה.

האם זה עולה כסף?

כן. חושן הוא ארגון התנדבותי ללא מטרות רווח, אך כיסוי עלויות המפגש כרוך בתשלום.

למה כדאי לקיים מפגש כזה?

אנו יודעים מניסיוננו בבתי ספר רבים, שמפגש כזה מחולל שינוי גדול ומשמעותי. ציבור התלמידים כולו, שהידע שלו בנושא דל ואף שגוי ברובו, מקבל לראשונה מידע בהיר ואמין, ומפתח יחס סובלני כלפי קבוצת מיעוט משמעותית בבית-הספר ובחברה בכלל.

ובאשר לתלמידים הלהט"בים שהנושא נוגע להם באופן אישי (כ-5%-10% מתלמידי בית הספר) – אלו הם לרוב נערים ונערות שחשים בדידות ומצוקה, ובמפגש הם זוכים להזדמנות יקרה מפז לפגוש את הנושא בצורה גלויה ולגיטימית, וכך להתחיל בתהליך בריא והכרחי של התמודדות.

למה לעסוק דווקא בנטיה מינית? יש נושאים אחרים לא פחות חשובים, שנוגעים ליותר תלמידים.

נושא הנטיה המינית נוגע ישירות בנפשם של כ-5%-10% מהתלמידים, והשלכותיו עשויות להיות חמורות ביותר. למעלה מ-30% מנסיונות ההתאבדות בקרב בני-נוער בארה"ב ובאירופה מתרחשים על רקע של נטיה מינית. מדובר במצוקה אמיתית, שעשויה להגיע לשאלה של חיים ומוות.

למה לא לטפל באופן פרטני, למה לחשוף את כולם לנושא?

אין ספק שאותם התלמידים שמגיעים לחדר היועצת אכן זוכים לטיפול המקצועי וההולם ביותר, אך יש עוד רבים שלא מעזים אפילו לפנות בדיסקרטיות, בגלל המסרים שספגו בבית וברחוב.

מעבר לכך, הנושא במהותו רלוונטי לכולם – הסטיגמות לגבי להט"בים קיימות גם אצל סטרייטים, גם הסטרייטים צריכים הכנה לקראת הסיטואציות שבהם ייתקלו בנושא במהלך חייהם. מודעותם של הסטרייטים לנושא הכרחית כדי לאפשר ללהט"בים סביבה תומכת.

למה שלא אעביר את הנושא הזה בכיתות בעצמי?

הפעילויות של חושן אינן באות להחליף טיפול בנושא גם מצד צוות בית-הספר. עם זאת, עבור נער או נערה שחיים בהסתרה והדחקה, מלאים ברגשות אשמה ופחד, אין כמו מפגש אישי ישיר עם אדם שחווה את החיים מאותו המקום ומתמודד בהצלחה.

ואף מעבר לכך – רוב הנערים והנערות הללו זקוקים וכמהים לפגוש מודלים חיוביים של להט"בים כמוהם, בדיוק כפי שסטרייטים זקוקים למודלים להזדהות של סטרייטים בוגרים. אין תחליף למידע ממקור ראשון על משמעות ההוויה המינית והמגדרית הלהט"בית, ולהוכחה כי היא יכולה להיות חלק מחיים שלמים ומאושרים.

ובאשר לתלמידים הסטרייטים – רק מפגש כזה יכול באמת לנפץ סטיגמות, ולהמחיש כיצד הדברים נראים במציאות.

וזה לא מידבק?

לא... התלמידים נחשפים ליותר מ-12,000 שעות לימוד בבית הספר, שבהן האופציה הלגיטימית היחידה המוצגת בפניהם היא האופציה ההטרוסקסואלית. מפגש של 90 דקות עם הומו ולסבית לא משנה את נטייתם המינית. במיוחד כאשר ברור ששינוי כזה כרוך, גם כיום, בסנקציות קשות מנשוא מצד החברה הסובבת אותם.

נראה שזה הפך לטרנד, וצריך קצת להרגיע את הנושא ולא לעורר אותו.

היחס לנושא אכן משתנה בהדרגה, אך אל לנו לטעות - בכל מקום ניתן עדיין למצוא לעג וגילויי אלימות נגד להט"בים. המילה "הומו" עדיין משמשת כקללה נפוצה, ולהט"בים רבים ממשיכים להסתתר בארון שנים רבות בשל יחס החברה הסובבת אותם.

מעבר לכך, גם אם כלי התקשורת עוסקים בנושא יותר מבעבר, הרי שאין זה פוטר אותנו כאנשי מקצוע מלטפל בו באופן מבוקר ואחראי בין כתלי בית הספר (ואולי אף מחייב אותנו לעשות כן, שהרי המידע באמצעי התקשורת, כידוע, אינו מאוזן ואינו מדוייק, בלשון המעטה).

אם תהיה לכך התנגדות בצוות?

נשמח להיפגש עם הצוות למפגש דומה או לישיבה מקדימה. הפעילות של חושן היא בתמיכה ובשיתוף פעולה הדוק עם שפ"י, השירות הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך, ובהמלצת ועדת החינוך של הכנסת. ניתן גם לקרוא תגובות ורשמים מבתי ספר רבים שבהם מתקיימות באופן קבוע פעילויות של חושן, וכן לפנות אלינו לקבלת פרטים של ממליצים.

ואם ההורים לא מסכימים?

כמו בכל נושא חינוכי אחר המועלה בין כתלי בית-הספר, גם בנושא הזה קיים מגוון רחב של דעות אצל הורים שונים. האחריות של בית הספר אינה רק כלפי ההורים המתנגדים, אלא גם כלפי ההורים שעבורם הפעילות נחוצה, לדוגמה, הורים לילדים להט"בים במצוקה, הורים לילדים שבמשפחתם יש להט"בים, וכו'.

ושוב, כמו בכל נושא חינוכי אחר, האחריות המקצועית של בית-הספר (ויחד איתה - הסמכות והאתגר) היא להחליט מהם התכנים הראויים להיכלל בתכנית הלימודים, ולהתמודד בתבונה וברגישות עם מגוון הדעות של הורים וגורמים חיצוניים אחרים.